תיק תקיפת בת זוג שהסתיים בהטלת מאסר על תנאי בלבד, ללא מאסר בפועל.
כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש. הנאשם דחף את המתלוננת, סטר לה וזו נדחפה אל הקיר, נפלה על הרצפה ונגרמו לה חבלות.
הנאשם שוחרר למעצר בית בתנאים מגבילים לאחר שהוגש כתב האישום בעניינו ובקשה למעצר עד תום הליכים. במסגרת הטיעונים לעונש ולאחר שהודה הנאשם בעובדות כתב האישום טענה המאשימה שיש לשלוח את הנאשם למאסר בפועל והציג מתחמי ענישה הנעים בין 8 חודשי מאסר בפועל ועד 20 חודשי מאסר בפועל.
כמו כן טענה המאשימה שלנאשם ניתנו 3 הזדמנויות שונות להשתלב בהליך טיפול וזה לא צלח ומכך יש ללמוד על מידת הסיכון המגולמת בנאשם. עוד טען כי לנאשם עבר פלילי ושבשיחה שקיים עם המתלוננת זו מסרה לו שהנאשם והיא לא בקשר ושהיא מבקשת שלא להחמיר עם הנאשם.
הנאשם לווה ויוצג על ידי משרד עו"ד יפעת כהן, וזו טענה כי מדובר במי שהיו בני זוג, כיום אין בינהם כל קשר, בזמן הארוע היו הנאשם והמתלוננת בגילופין ושבתוך חומרי החקירה אין תעודות רפואיות שיאמתו גרסתה של המתלוננת. כן ביקשה עו"ד יפעת כהן להתחשב בהודאת הנאשם, נסיבותיו המשפחתיות והניתוק שקיים בין המתלוננת לנאשם.
בית המשפט בקריות, כבוד השופט יוסי טורס קבע בגזר דינו כי רבות נכתב על חומרתם של מעשי אלימות בתוך המשפחה, הפוגעים בתחושת הבטחון והשלווה של בני המשפחה בתוך ביתם – מבצקם. משכך נקבע כי מעשי אלימות בתוך המשפחה נתפסים כבעלי חומרה מיוחדת במערכת האיסורים הפליליים העוסקים בעבירות אלימות.
עוד כתב כי מדובר בשני צעירים, שניהלו מערכת יחסים ונתן משקל לעובדת נסיבות האירוע – על רקע שתייה משותפת של בני הזוג, והעובדה כי חבלתה של המתלוננת לא הייתה קשה ולא נתמכה כלל בתיעוד רפואי. בית משפט התחשב בהודאת הנאשם, חרטת הנאשם, נסיבות חייו ועמדת המתלוננת. כמו כן, התחשב בית המשפט ב 16 ימי המעצר בהם היה הנאשם עצור, והתקופה של 9 חודשים בהם שהה במעצר בית בתנאים מגבילים.
בית המשפט סבר כי במקרה הנדון ניתן להסתפק בעונש מותנה, אשר ישיג הרתעה ויאפשר לנאשם לשוב לחייו. על כן החליט בית המשפט לגזור את עונשו של הנאשם שיעמוד על 4 חודשי מאסר על תנאי.
